על השירות ביחידת 8200

"ש ופט בית המשפט העליון, מנכ"לית משרד האוצר, סופר מצליח בעולם, יו"ר של אחת מפירמות רואי החשבון הגדולות בישראל, המדען הראשי...

ופט בית המשפט העליון, מנכ"לית משרד האוצר, סופר מצליח בעולם, יו"ר של אחת מפירמות רואי החשבון הגדולות בישראל, המדען הראשי, קומיקאי מוביל ויו"ר הקואליציה נכנסו למעלית. זו אינה תחילתה של בדיחה. זאת עובדה.למעלית הזאת קוראים יחידת המודיעין 8200, והיא ככל הנראה אחד מקרשי הקפיצה הבטוחים ביותר לג'ונגל של שוק העבודה הישראלי. וזה עוד בלי שהזכרנו את עשרות בוגרי היחידה שהקימו כמה מחברות הטכנולוגיה הבולטות בישראל והשתלבו בתפקידים בכירים בתעשיית ההיי־טק" ~ כתבה ב-THEMARKER
כיתת לימוד בבה"ד 15 - בית הספר למודיעין

שלום שלום!
אז כמו שכתבתי על עצמי בבלוג, אני באמצע שנות העשרים לחיי ופרט נוסף שכמעט שכחתי לציין הוא שהשתחררתי בתור קצין מיחידת 8200 הנחשקת ומלאת הזוהר ששמה הולך לפניה בכל פינה בעולם.
אני אנסה לשפוך מעט אור ולתת לכם את האופציה להחליט אם היא זוהרת עבורכם.
מה שבטוח, שירות ביחידה גם בתור מש"קית חינוך כבר מכניס אותך לנק' פתיחה טובה יותר באזרחות מאשר מש"קית חינוך בחי"ר.
בפוסט אני מקווה לתת לכם קצת טעימה מחוויית השירות שלי.
**גורמי ביטחון המידע - אל חשש, אין פה התייחסות לשום דבר מסווג.**

נתחיל בכך שהמסלול שאני עברתי ביחידה הוא שונה ממה שרוב המלש"בים עוברים. עברתי מיונים לקורסים רבים, הייתי חניך במספר קורסים- קדם צבאי וצבאי, עשיתי 3 תפקידים מודיעיניים, תפקיד פיקודי ושני תפקידים נוספים בתור קצין. שירתי בבסיס סגור של היחידה ובבסיס פתוח. אל תשכחו שרוב האנשים שהשתחררו מהיחידה עברו מסלול ספציפי ומצומצם ועשו בין תפקיד לשניים בכל השירות שלהם, היתרון שלי הוא שיצא לי לעסוק בהמון תחומים, במקביל או שלא ולעבוד עם אינספור גורמים מכלל העיסוקים של היחידה ומחוצה לה.
כל דבר בצה"ל הוא מסווג, מיקומם של בסיסים, מספר חיילים, תפקידים, קשרי עבודה, מסמכים וכו' (גם אם זה משהו שאזרח מן השורה יצליח לברר בקלות), חלק מהעניין הוא לא "להרחיב תפוצה" ולהקשות על האויב (שאין לזלזל בו, יש לו אמצעים). ולכן הפוסט יכלול נושאים כלליים וחווייתיים מהשירות ודברים שפורסמו בפרהסיה.
אזהרה- הפוסט הוא ללא ספק כלי פרופוגנדי שלי להמליץ, למי שמתחבר כמובן, לנסות ולהתקבל ליחידה.

לפני שנבין קצת את חיי היומיום ביחידה, אני אעשה לכם סקירה היסטורית קצרצרה.
יחידה 8200 (קרי: שמונה-מאתיים) היא יחידה לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, השייכת לאגף המודיעין של צה"ל. היחידה, הידועה בתקשורת ובפרסומים צבאיים בשם "יחידת האיסוף המרכזית", כונתה בעבר יחידה 515 (קרי: "חמש ורבע") ובהמשך יחידה 848 (קרי: שמונה-ארבע-שמונה).‏‏‏[1] לאחרמלחמת יום הכיפורים, ובעקבות פרשת הקב"ר המזמר, שונה שמה ל"יחידה 8200" (על שם מספר הדואר הצבאי שלה דאז). היחידה נחשבת לגדולה ביותר מבין יחידות צה"ל‏[2]. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת תת-אלוף, אשר זהותו חסויה.
היחידה משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת, והתפרסמה בזכות רבים מיוצאיה המאיישים את צמרת ההיי-טק בישראל ובעולם.
~ויקיפדיה

אכן, כפי שנכתב, יחידת 8200 הינה "עוצבת הסיגינט המטכ"לית", קרי אחראית למתן מענה בתחום ה-"סיגינט" לכלל הגורמים בקהיליית המודיעין. סיגינט- signal intelligence - מודיעין אותות. אין לי מה להרחיב מכאן, מומלץ לקרוא על סיגינט בגוגל או לקרוא כתבות על המודיעין הישראלי. מי שחושב שאותות זה חיילים מאזינים לביטים של אנטנות, מעט שוגה. אותות הוא שם מעט מבלבל ולמעשה אפשר להגיד שהעיסוק של היחידה או היכולות שלה, סובבות סביב כל עיסוק טכנולוגי תקשורתי.
8200 הינה היחידה הגדולה ביותר בצה"ל. עוסקת באינסוף נושאים מגוונים ותפקידים ששונים לחלוטין זה מזה. הוריאציה הראשונה של היחידה הוקמה עוד לפני קום המדינה שהייתה נקראת "ש.מ.2", שמה אגב של עמותת בוגרי 8200 (כן, מי שמשתחרר מהיחידה כבר זוכה להצטרף לרשת חברתית ותעסוקתית)
יש לציין שביחידה קיים גוף נוסף "חצב" שאחראי לאיסוף ממקורות מודיעין גלוי- טלוויזיה וחדשות אונליין.

סרטון על היחידה מנקודת מבטם של יוצאי היחידה המאוד מבוגרים. בעידן האנטנות והפקסים ומה הם עושים היום באזרחות.

8200 זכורה לציבור משני מקרים- השיחה שפורסמה בין חסין מלך ירדן לבין נשיא מצרים גמאל עבד-אלנאצר ומה שנחקק בתור "כישלון מלחמת יום כיפור". מעבר לזה אין כמעט אזכורים לעבודת היחידה, מידי פעם צצה כתבה על סטארטאפ של בוגרי היחידה או על וירוס שנמצא במחשבים במזרח התיכון.
אני לא רוצה להתעסק פה בחפירות יותר מידי על שנים עברו של היחידה, אך אני מסתייג מההנחה ש-8200 אחראית לכישלון של המלחמה ב73', גם כישלון הוא מושג בעייתי, כישלון במלחמה לא יכול להיקבע ע"י מספר ההרוגים אלא אם לא הצלחנו במטרתנו. ומדינות ערב לא כבשו מאיתנו שטחים ב-73', להפך, בשלב מסוים הם התחננו להפסקת המלחמה אחרת חיילנו היו צועדים בבירות דמשק. הכישלון היה של גורמי המחקר, כלומר המידע היה ונאסף ואילו דרג המחקר ומקבלי ההחלטות בחרו שלא להתייחס למידע כלשונו אלא לתת פרשנות שונה מהמודיעין. אמ"ן נכשל אך 8200 סיפקה את העבודה. ועל כך, ממליץ בחום לצפות בסרט "שתיקת הצופרים" ולקרוא את ארכיונים ועדת אגרנט ששוחררו בשנים האחרונות.

במלחמת "צוק איתן" ל-8200 היה תפקיד סופר משמעותי על ההצלחות והשגת היעדים במלחמה. כמו בכל מלחמה. עיקר העבודת של צה"ל ואמ"ן בפרט הינה הנגשת יעדים לתקיפה ואיסוף במלחמה. מפה דמיינו לבד.
עם זאת, היו שלל כתבות ופרסומים אודות "מכתב הסרבים" של 43 בוגרי היחידה. טענות לאיסוף לא מוסרי כלפיי תושבים פלסטיניים. המכתב תפס בזעם ובשוק את מרבית עם ישראל וכך גם את מרבית היחידה. חשוב לי לציין שהעבודה שנעשת ביחידה והמידע שנאסף הוא רלוונטי ותכליתו לתת מודיעין רלוונטי לאתגרים הביטחוניים של המדינה. מן הסתם, המידע שנאסף הינו על יעדי טרור ולא על אזרחים שאין להם שביב של קשר לטרור, המטרה של 8200 היא לא לגייס הומוסקסואלים ל-504.
מכתב הסרבנים הוא אירוע מקומם שאין לו ולו טיפת קונצנזוס בתוך היחידה וגם לא בקהילת הבוגרים שלה. יש לנו המון טענות על התנהלות היחידה ומצבה, טענות בריאות שמטרתן שיפור עבודת המודיעין ביחידה, אבל מעולם לא עלתה בראשי בעיה או עוררין לגבי חיוניות ומוסריות המשימות שלנו. בלי קשר, המילואים שיוצאי היחידה מבצעים ביחידה הן מהגדולות והמשמועתיות בצבא, בהמון מקרים גם בהתנדבות, באמת מתוך אמונה בחיוניות התפקיד של כל חייל ביחידה בשביל הצלחת המשימה.

קצת על תהליך המיון-
בצו הראשון, צה"ל מקבל את הנתונים הראשוניים עליכם - קב"א דפ"ר מגמות בבית הספר עפ"י זה הוא מחליט לאיפה למיין אתכם. כל החבר'ה בעלי הנתונים הגבוהים מתמיינים לקורס טיס ול-8200 באופן אוטומטי. מי מכם שדובר שפות נוספות ויש לו נתונים טובים (גם אם לא מצוינים) יזכה לקבל צו מיונים ליחידה.
אני אנפץ כמה אשליות. גורמי האיתור, המיון ומדריכי גדנ"ע ערבית - אינם קשורים ולו במעט לעבודת המודיעין בבסיסים. מדובר באנשים שהתפקיד שלהם זה לאתר ולקדם את הקשר בין אמ"ן למלש"ב, הם אינם חשופים לחומרים המודיעיניים.
הרבה טענות פורחות אצלנו שהיחידה מאוד אליטיסטית ומורכבת מהמוצלחים והעשירים שיושבים להם שם בשכונת צהלה בת"א. חשוב לי לנפץ גם את האשליה הזו- היחידה מורכבת ומגוונת. תמצאו אנשים מכל חור בארץ, בדומה לשאר הצבא. ללא ספק, ישנה נוכחות מורגשת של תושבי גוש דן ביחידה, הסיבה היא פשוטה, החינוך וההישגים של תושבים באיזור זה גבוהים יותר באופן יחסי משאר המדינה וכבר ראינו שמעמד סוציו-אקונומי גבוה הוא מרכיב משמעותי בהישגים של התלמידים. לגופו של עניין, אם תלמיד בדימונה בעל הישגים דומים לתלמיד מהרצליה, לא יעדיפו את התלמיד מהרצליה כי הוא מהרצליה. כלומר שאין סיבה לאף אחד לחשוש לא להתקבל בגלל מיקומו בסולם הסוציו-אקונומי. במובנים מסוימים יש מרכיבים אליטיסטיים ליחידה, היא מעוניינת בטובים ביותר, קודם כל על בסיס מקצועי ולאחר מכן אם יש התלבטויות בין מועמדים שונים, מה שיניח את הכף זה למי יש יותר תכונות אופי מתאימות, מי עסק בפעילויות התנדבות, מי מביע יותר רצון להיות ביחידה, מי בעל פחות בעיות חברתיות\בריאותיות שעלולות להפריע לשירות בבסיס סגור. בקיצור, המטרה של 8200 היא "לתת עבודה" ולא להוות כור היתוך. ובזה היא שונה משאר היחידות בצבא.
המיונים משתנים משפה לשפה, אך אם נקח את הערביסטים שמהווים את ליבת האיסוף (אחרי הכל, האויבים שלנו הם רובם ערבים ולא שבדים). הערביסטים יעברו מיון ראשוני של מבחני שפה, ריאיונות, בדיקות פסיכוטכניות, מבחנים מתקדמים, ריאיונות, מבחן נוסף במקרה ורוצים לייעד אותך לתפקיד מסוים, ריאיון ותחקיר ביטחוני. הראיונות נעימים וקלילים והמראיינים שירתו ביחידה ולכן מכירים את הדרישות. אתם צריכים לספר על השאיפות שלכם, לענות על שאלות, המטרה היא ללמוד איך החיים שלכם ביומיום והאם אתם מתאימים בהיבטי אופי, ת"ש, מקצועיות, מוסר עבודה ואמינות לעבודה ב-8200. התחקיר הביטחוני הינו תחקיר לקביעת הסיווג הביטחוני שלכם שבעוברכם אותו, אתם זכאים להצטרף לקהיליית המודיעין- ריאיון של מספר שעות שישאלו אתכם על המון נושאים בחייכם. המטרה היא לבדוק שאתם לא מהווים איום באיזושהי צורה והכי חשוב, שאפשר לסמוך עליכם לשמור את הסוד.
לא נתתי התייחסות למיונים הטכנולוגיים, אך הקונספט לא שונה בהרבה.

התקבלנו! יששש! אנחנו בפנים.
לפני שנתחיל את המסע הקצרצר, בואו נפתח בריאיון עם מפקד היחידה הקודם (שמו כבר ניתן לפרסום - תא"ל במיל' נדב צפריר הדגול, כיום מנהל של קרנות סטארטאפ בתחום הסייבר)

גדוד לוחמי 8200, לא ניתן כמובן להרחיב במידע על העיסוק של הלוחמים. אין ספק שהוא מעניין לא פחות מעבודת אנשי המודיעין הקלאסיים.
מוזמנים לקרוא כתבה על הגדוד.

קורס קדם צבאי- קורס באווירה פתוחה, על אזרחי עם תנאים שלא תשמעו עליהם עוד בצבא. לומדים במשך חודשים רבים המון על עבודת המודיעין, ביצוע משימות, מי האויב ואיך נותנים את המענה הטוב ביותר לדרג המחקר ומקבלי ההחלטות.
קורס צבאי (בה"ד 15) - קורס לרוב במתכונת סגורה, שאורכו בין 3 חודשים ל-8 חודשים (תלוי קורס). בהם תלמדו את יסודות המקצוע שלכם, אם זה שפה תלמדו שפה. מי שחושב שמהקורס הוא מהשירות יוצא דובר ערבית שיכול עכשיו לחיות בכוית רגל על רגל קצת מדמיין. מי שעושה קורס בבה"ד 15 יקבל המון כלים לרכישת השפה והתמודדות עם קשיים בהבנת שפה זרה. תלמדו גם על מודיעין, איסוף ועיבוד החומר לכדי תוצר. יצא לכם ללמוד מהמורים המוכשרים בישראל שאין שני להם, לא אגזים ואומר שחלק מהמורים שהכרתי שם כנראה הם בין הטובים בעולם בלימוד שפה ו"שפת המודיעין". כל דקה איתם היא זהב, אל תזלזלו בזה.
בקורס הקדם צבאי האווירה מאוד פתוחה, כיפית וססגונית ואילו בבה"ד 15 האווירה מאוד צבאית. מאוד. ישנו דיסטנס ומשמעת קשוחה יותר ממה שחווים חיילים קרביים. המטרה היא באמת לדחוק אתכם לפינה מבחינת משמעת, לראות אתכם עומדים בלחצים ועושים את המרב, להעמיד אתכם במקום שאתם נמצאים בשביל לבצע משימה ולעמוד ביעדיה. הקורס עצמו הוא חוויתי, כיפי ומלמד. ותפגשו כנראה חברים שילכו אתכם הרבה אחרי הצבא.
דיברתי יחסית מעט על הקורס ויש עוד הרבה דברים שאפשר להגיד על להיות חניך בקורס. מי מכם שהתקבל, תזכרו שכל יום בקורס הוא חוויה שלא תחזור על עצמה, תראו בקושי כיף והזדמנות. אל תהיו תחרותיים מול חברים שלכם, אין לכם שום סיבה לרצות לנצח אף אחד, כולכם תעשו את אותה עבודה בכל מקרה. הדבר הכי חשוב, לצבור קשרים טובים עם האנשים סביבכם, על זה נבנית עבודת מודיעין איכותית - היכולת שלכם לבנות קשרים עם אנשים שימקצעו אתכם ויהפכו את התוצר המודיעיני שלכם לאיכותי יותר.

יחידת "חצב" ב-8200

בסיס-
סיימתם את הקורס בהצלחה, חלק יעשו טירונות אחרי הקורס וחלק ימשיכו ישירות לבסיס. איפה הבסיס? מדובר במידע מסווג כמובן שתכירו לאחר שתהיו ביחידה. בבסיס אתם תלמדו היטב את האתגרים שלכם ותיחשפו (עפ"י כללי המידור) לסודות הכמוסים ביותר.
בסופו של דבר, בסיס סגור של 8200 הוא חוויה משוגעת שלא תשכחו אפעם. מדובר על חממה אינטלקטואלית, לשבת לצד אנשים שחולקים איתכם הרבה מחשבות, אופי ותחביבים. אנשים שאפשר לדבר איתם על כל נושא בעולם. המון כיף, פעילויות ומחשבות.
ולצד העיקרי, עבודת מודיעין משוגעת, בניית תוצר שאתה לא תמיד מבין את המשמעות שלו בהצלת חיים, לפעמים כן לפעמים לא. ללוות תהליכים סודיים, להיחשף ליכולות, מערכות ושיטות מסווגות גם של צה"ל וגם של האויב שלך. לבצע עבודות מעקב ומודיעין בזמן אמת. להיות בקשר עם השותפים שלך מכל גוף מודיעיני שהוא בשביל לספק להם מענה שיאפשר להם לבצע את עבודתם. היום כמעט כל משימה מודיעינית נדרשת לעבודה סיגינטית, וכאן לכם יש מרכיב משמעותי.
עד עכשיו מה שאמרתי נשמע מאוד חלומי וציורי. אתם לא תחשבו על זה ככה ביומיום.
אתם תתעוררו בבוקר, לפעמים מוקדם אחרי שלא ישנתם כמעט בלילה, תלגמו מהר קפה כשאתם ממהרים להספיק למשמרת, מתעדכנים על המודיעין ומתחילים לעבוד, הרבה פעמים עבודה שחורה, הרבה פעמים דברים שאתם צריכים פשוט להמשיך, לפעמים משהו מעניין אבל אתם עושים אותו כל כך הרבה שעות רצוף שכבר קצת איבדתם עניין. יגידו לכם לנקות את החדרים ואז לחזור למשמרת. אתם תצאו להפסקה או תלכו להתאמן ויצלצלו אליכם שצריך לחזור למחלקה לסייע.
הרבה אנשים ביחידה, בבסיסים הסגורים חווים רגעי שביזות, עייפות ותסכול. כל אחד כמעט עובר את זה באיזשהו שלב בשירות.
למה זה קורה? גם בעבודות החלומיות ביותר, בסוף אתם מתרגלים ולפעמים קצת משתעממים, לפעמים התנאים פשוט לא קלים לכם. חברות שלכן מהקריה חוזרות הביתה כל יום ומבלות ואתן יוצאות הביתה פעם בשבועיים. חברה שלכם עושה חמשושים בתור תצפיתנית בדרום, ואתם משרתים בצפון וחוזרים פעם בשבועיים.
היציאות בבסיס סגור 11/3 ו-10/4 נשמעות סבבה באוזני המלש"בים שלא חוו את זה, אני מבטיח לכם שבשלב מסוים זה מאבד מהקסם ותעריכו הרבה יותר את הזמן בבית.
הערכה מבחוץ? תשכחו מזה. רק שתשחררו יעריכו את השירות שלכם. במהלכו, כמעט כל החברים שלכם בקרבי ושאתם יושבים בחצר של מישהו על נרגילה עיקר השיחה יהיה על צבא ויכלול מיליון ראשי תיבות שאתם לא מצליחים להבין, שיחות וחוויות על הצבא הלוחם. ולכם אין כלום, לא בגלל שאין לכם חוויות משוגעות, אלא כי לכם אסור לרמוז עליהם אפילו. אי אפשר לספר להורים ולסבתא שאוהבים כל כך להשוויץ במה שהילדים שלהם עושים. אז עיקר ההתלהבות ששירתם ביחידה תגיע מיוצאי היחידה.
פוסט של רה"מ נתניהו עקב פרשת "מכתב הסרבנים"

"אלחוטן, איכ" - משום מה מקצוע האלחוט צבר תדמית נורא שלילית בקרב המלש"בים. למען האמת לא הייתי אלחוטן אך אני חושב שמדובר באחד התפקידים הכי מעניינים ומפתחים. המידע שאתה עובד איתו משוגע, החוויה והסביבה שאתה נמצא בה. הבעיה היא שמדובר בתפקיד שיכול להיות מונוטוני. אבל אחד הכללים ביחידה, והוא נכון לכל תפקיד שתתקבלו אליו הוא שמונוטוניות נקבעת ע"י המשתמש, כלומר לכל אחד יש תפקיד בסיסי שהוא צריך לבצע - אבל יש ציפייה שהוא יעשה דברים מעבר לזה, יזום דברים, יחשוב ויפתח בעצמו. אולי מהתכונות הללו שהיחידה מועדדת צומחים כל כך הרבה סטארטאפים ואנשי רוח מוכשרים מהיחידה.
אלחוטן יוצא מהשירות עם הרבה ערך של עבודת צוות, שפה, עבודה סיזיפית, חשיבה ריאלית וביצוע פרויקטים ממוקדים. אל תשללו מקצוע שכזה, כי חבל. אני לא מכיר הרבה אלחוטנים שמסתכלים אחורה על השירות שלהם באלחוט ומתחרטים.

מה עוד חוויתי?
יצא לי לחוות אהבות, אכזבות, קשיים מול מפקדים, קשיים מול פקודים. אבל צבא הוא אירוע חברתי חריג וזמני. אני מרגיש שרכשתי כלים רבים בשביל להתמודד עם אתגרים רבים באזרחות, אתגרי ניהול, אתרי עבודה ואתגרי בינה. 8200 היא לא צה"ל המוכר, מדובר בסביבה שמכילה בתוכה אופי חברתי מסוים. יש אפילו קרב מעמדות ביחידה - על בסיס המקצוע שלך. ישנו מתח חברתי תמידי בין אלחוטנים לאנשי הב'ר (מושגים שיבין מי שיקרא קצת), בין מפעילים מסוג X למפעילים מסוג Y, בין אנשי מודיעין לטכנולוגיה, בין אנשי מודיעין גלוי לאנשי מודיעין קומינט, בין אנשי המפקדה ולאנשים בבסיסים.
יש המון אינטריגות ביחידה, קרב מעמדות, התנשאות, גילדות והגמוניות. את כל זה מחבר הלחץ הרב שיושב על כתיפך ביום עבודה, לחץ כמעט פסיבי, אתה מחונך לא להרגיש לחוץ ביום עבודה שלך, זה גם לא הגיוני להיות בלחץ ובמרדף תמידי כאשר כל מי שמסביבך פחות או יותר במצב דומה לשלך. הרצון התמידי להספיק כמה שיותר דברים איכותיים ולשפר את החשיבה של היושבים מסביבנו או לא מסביבנו. זהו לחץ שמוציא מאיתנו את הטוב ביותר מבחינה מקצועית וחברתית.
חיי היומיום ביחידה זזים בין דיונים על מודיעין, עבודה, ייעול וחומרים לבין דיונים ערכיים, פוליטיים ואינטלקטואלים.
כל מי שיגיע לשם, יצא לו להרגיש הילה ואווירה אחרת של תרבות דיון, אתה מרגיש שאתה משכיל מיום ליום ולומד מכל האנשים סביבך. לפחות כך אני וחבריי הרגשנו.

ומה בהמשך?
 
ההילה סביב הטכנולוגים של 8200 היא מעט שיקרית ומנצלים אותה לרעה גם מחוץ ליחידה וגם היחידה עצמה. צריך להבין שבסופו של דבר ל-8200 יש כמה צדדים ששונים זה מזה בצורה תהומית. יש אנשים שתפקידם להיות טכנולוגיים ויש אנשים שתפקידם להיות מודיעיניים. 8200 שכובשים את ההייטק ויוצרים דברים מדהימים, הם לרוב מהצד הטכנולוגי. נכון, פינה בהייטק שמורה לכל יוצא יחידה, אך לתפקידים שונים לחלוטין שלרובם אין עתיד מקצועי או התפתחותי - עבודות ב-QA, אנליזה, הדרכות, מידענות וכו'. מקצועות לעבודה זמנית לעשור השני של חייכם בלבד. לעומת זאת, תפקידים בגופים מודיעיניים כאלו ואחרים משתוקקים לקבלתכם. ועוד לא דיברנו על כנסי נטוורקינג, כנסים טכנולוגיים, כנסי הצעות עבודה, כנסי הרצאות בהשתתפות כל השמנה והסלטה של עולם ההייטק - כאשר מוזמנים באופן תמידי בוגרי וחיילי היחידה.
ואל תשכחו שמי שמנצח על כל זה הינם קהילות יוצאי 8200. בראשה, עמותת בוגרי 8200 . לאחר מכן כל מי שישתחרר יצטרף לקבוצות סודיות ביותר ברשתות חברתיות שבהן יציעו הצעות עבודה אקסקלוסיביות שמי שישתחרר יוכל ישר לקפץ אליהן. כשרוב המשתחררים מצה"ל יכולים לחלום על משכורות של 10 ומעלה, יוצאי היחידה יכולים בכיף להגיע לזה ואף יותר מזה כבר ביום הראשון שלהם באזרחות.
מקבוצות הפייסבוק הגדולות של בוגרי היחידה, ערימות של הצעות עבודה

אין ספק שהכישורים האנליטיים והאינטלקטואלים שהיחידה והשירות מביאים אותך, כל אחד בתחומו מסייע לך לעבור תהליך התבגרות ייחודי, עם תחושה של רצון להצליח ולהשיג את הדברים הטובים ביותר. הסטטוסים של יאיר לפיד אולי ממחישים איך אנחנו נתפשים וגם איך אנחנו רואים את עצמנו-


אי אפשר למתוח קו בין כל יוצאי היחידה. אנשיו מתעסקים בכל תחום, כולל בבטלנות, גירבוץ והקמת פיצוציות. לא כולם בהייטק ולא כולם לומדים משפטים.

תעשו מה שטוב לכם ומה שמרגיש לכם נכון.


קריאה נוספת:
כתבה מאתר "יחידה" על 8200
מאקו - יכולות 8200
דהמארקר - מפת הקשרים של יוצאי 8200
מרכז למורשת מודיעין - מושגים
עצומה הזויה של בנות המסרבות לשכב עם יוצאי היחידה (הומוריסטי לחלוטין, מבטיח לכם שבנות לא חסר)
כתבות ב-YNET על 8200
האתר של יחידת האיתור של חיל המודיעין
המנון חיל המודיעין




קפה מצדה הרצליה - לא תודה (פוסט ביקורת שלילית)

לוגו המסעדה, מתוך האתר אני, כמו רבים מחבריי לאזרחות הישראלית, אוהבים לדפדף בקופונים הקרובים אלינו ב"גרופון". אם כבר רוצים לצ...

לוגו המסעדה, מתוך האתר

אני, כמו רבים מחבריי לאזרחות הישראלית, אוהבים לדפדף בקופונים הקרובים אלינו ב"גרופון". אם כבר רוצים לצאת למסעדה, למה שלא נבדוק אם יש מסעדה טובה בגרופון?
החלטתי לפנק את אמא שלי בגרופון הזה, בואו נלך על משהו קליל ולא פאנסי מידי. קפה מצדה נשמע נחמד סה"כ.

גילוי נאות, באתי בתהיות. יש לי ניסיון רב בלסעוד בקפה מצדה שנמצא בצומת רופין-"אלונית", שם זכור לי שנים רבות של שירות ברמה הנמוכה ביותר. שמילא לא לקבל את האוכל והמים, אלא גם לא להגיש חשבון כעבור רבע שעה. בגלל שאני לא אוהב לשפוט מסעדות מהר אלא אם כן הכל מזוויע (והאוכל במצדה ברופין כן טעים) ואני נוסע בסביבה שם הרבה. השירות והמקום השתפרו משמעותית בצומת רופין.

טוב כמקובל בגרופון, התקשרתי לפניי למסעדה לתאם את ההגעה. המלצרית עונה לי ואומרת לי שאני יכול רק משעה 17 כי זו שעת הגרופון, בניגוד למה שרשום בואוצ'ר (התקשרתי ב-11 בבוקר). מיד ברקע קול גברי אומר שהיא טועה ומנחה אותה להגיד לנו שאנחנו יכולים לבוא. אוקיי, הכל יהיה בסדר.

אנחנו מגיעים בשעה 1330 למסעדה, יש כרגע סה"כ עד 10 סועדים במסעדה, בחוץ ובפנים. נעמדים בכניסה לחכות למארחת, זאת לא נראת באופק.
פתאום מגיע אלינו אדם, בדיעבד גילתי שהוא מלצר, שלבוש בבגדים ביתיים שלרוב מקצים אותם לשינה בלבד ולקנות חלב במכולת. חיפש עבורנו שולחן פנוי, לחלק מהשולחנות לא היה כיסאות פשוט. בסוף מצאנו שולחן בפנים בפינה, אין מיזווג אוויר כשורה והרגשה של חנק. בנוסף לריח של מרק חזק אופף את פנים המסעדה. הסכו"מים היו מלוכלכים והשולחן דביק, החלטנו לנקות את השולחן בעצמנו עם מפית רטובה ולהחליף את הסכו"ם עם שולחן צמוד אלינו.
אוקיי אני אומר לעצמי בלב, הכל יהיה בסדר.

מעולם לא הייתה נקייה כמו בתמונה, מתוך האתר הרשמי
אם חשבתם שהמלצר שהעירו אותו מתוך שינה יתן לנו את התפריט, טעות מרה. המתנו 5 דק' ואז הלכנו לדלפק, שם ישב הבוס וציינו שלא קיבלנו תפריט. הוא טען בתגובה שאנחנו לא המתנו למארחת ולכן לא קיבלנו. ציינו בפניו שהמלצר הכניס אותנו והבוס הסכים לבוא לקראתנו ונתן לנו בתמורה תפריטים. תודה רבה.
קצת דפדפנו בתפריט, קוראים למלצר שיבוא ויגיד לנו אם כל מה שבתפריט נכלל בגרופון שלנו (תמיד כדאי לוודא, למרות שבגרופון רשום שהכל חוץ מהאנטריקוט). הוא שואל את הבוס שלו מה מכיל הגרופון, בסדר גמור חשוב לו לוודא. ואז הוא אומר לנו שממש כמעט הכל (חוץ מאנטריקוט, סביר לגמריי) אנחנו יכולים לרכוש.
סה"כ זה יוצא מנה ראשונה, 2 מנות עיקריות וקינוח.

החלטנו מה אנו מעוניינים, המלצר ניגש אלינו.
בפעם הראשונה בחיי, מלצר (אותו מלצר שהתעורר מהמיטה וקיבל אותנו) לא הוציא עט ופנקס בשביל לרשום את המנות, הוא גבר גבר ויזכור הכל בוודאות. הנחתי את אמא שלי שנראה שעובר פה יום לא טוב, בואי נזמין מנות פשוטות כדי שלא נתבאס. הזמנו פוקצ'ה עם מטבלים, אשכוליות, לימונענע (הלימונענע גרוס "נגמר" להם), חזה עוף בגריל, קבבונים על מעין טורטייה בליווי טחינה. הנחתם נכון, המלצר ניגש אלינו פעמיים נוספות בשביל לוודא שאלה המנות שהזמנו ושהוא לא שכח כלום.

מנה ראשונה - פוקצ'ה עם מטבלים. 
כעבור 10 דק', קיבלנו את הפוקצ'ה. כמובן לפני שקיבלנו צלחות לאכול איתם את הפוקצ'ה. המטבלים טעימים, עם זאת לפסטו היה יותר שמן מהנדרש וצריך להוסיף בכמות, יחסית לכמות הפוקצ'ה שאנחנו מקבלים. ציינו בפני המלצר המעופף שנשמח לצלחות והוא מיד הגיש לנו.

כעבור 7 דק' - המנות העיקריות.
קבבונים על טורטיה, לפי התפריט אמורה להיות טחינה. שכחו לשים. ותוספת בצד של פירה. הפירה היה אמור להיות חלבי, משמע קרמי וטעים. בפועל מדובר על פירה שהכניסו אותו לקערה ללא שום צורה והשקעה. לקחו פירה מוכן, הכניסו עם כף לתוך הקערה שלנו וחיממו במיקרו. בקפה מצדה ברופין, הפירה עשוי היטב, מוקרם כראוי ועם צורה מסודרת עם מעט עלים מעל שכיף לאכול. פה פשוט זרקו לי פירה חסר טעם, חסר תיבול וחסר מרקם לתוך קערה.
הקבבונים כשלעצמם היו טעימים, הבצק מתחת לא היה מוכן עדיין ולא היה לי שום מטבל שיחבר לי בין הבצק לקבב (טחינה).
חזה עוף בגריל ברוטב טריאקי, חלק מהחזה עוף היה כמו מסטיק והיו שם שרירים. טיפול לחלוטין לא מקצועי ואפילו לא חובבני עם חזה עוף. הצ'יפס היה טוב חוץ משתי חתיכות של צ'יפסים שלא קולפו כראוי והיו נראים כנטע זר בצלוחית הצ'יפס.
אם לא די בזה, ביקשתי מהמלצר שיחליף את הסכו"ם לבשרי, כנהוג באכילת מנה עיקרית עם סכין חדה יותר ומזלג חדש. המלצר הגיש לנו פשוט סכו"ם חלבי נוסף, הבנתי שמפה אין דרך חזור.

בנתיים אנחנו שותים אשכולית אדומה ולימונענע. מהולים כמובן במים ועם טעמי לוואי.

תמונה של מנה מהמסעדה מתוך "גרופון". אין סיכוי שנמצא מזלג כזה. מעניין אם הדג חומם מחדש


והקרם דה לה קרם! קינוח.
ביקשנו ממלצרית באמת חמודה ומקסימה תפריט קינוחים. היא שכחה להביא. מזל שיש לנו את המלצר המעופף שקראנו לו ומיד הוא דאג להביא לנו. התפריטים היו קצת מלוכלכים אבל החלטנו שנתמקד בקינוחים.
אמא שלי רצתה לקחת את הקינוחים הכי יקרים ו"מסובכים" ואפל בלגי, סופל'ה וכו'. אמרתי לה, אמא עזבי אני כבר לא רעב כל כך ומעדיף לגמור עם מה שהלך פה. אולי פשוט 3 כדורי גלידה עם גנאש מעל, נראה הכי פשוט (זה גם הכי זול).
המלצרית ששכחה להביא לנו את תפריטי הקינוחים (עדיין כמות הלקוחות במסעדה עומד על עד 8, כאשר יש 4 מלצרים) אמרה אין בעיה.
אנחנו רואים שהבוס והיא נכנסים מעט לפאניקה ומתייעצים ביניהם, הבנו שמשהו פה השתבש והזמנו משהו מסובך מידי. אמא אמרה לי שהגנאש יהרוס הכל. המלצרית חזרה אלינו אחרי 3 דק', היא אמרה- "בטוח אתם רוצים את הקינוח הזה? זה רק גלידה ויש כאלה שכוללים גלידה עם דברים נוספים כמו הואפל בלגי." אמרתי לה שאנחנו מעוניינים בקינוח הזה. טוב היא נזכרה לשאול אותנו איזו גלידה אנחנו מעוניינים, האופציות הן- שוקולד, וניל, וניל עוגיות וקינדר בואנו. הזמנו פשוט משהו מהשלישייה הזו. הבוס נכנס יותר לפאניקה, התחיל להסתובב מפינה לפינה והמלצרית כבר המשיכה הלאה ונתנה לו להתמודד עם הבעיה.
הוא, הבוס ניגש אלינו כעבור 3 דק' ושאל אם אנחנו מעוניים בקצפת מעל לגלידה. ואז הבנתי בדיוק מה הולך פה. הם לא יודעים להמיס פאקינג שוקולד ולשים מעל הגלידה. אמרתי לו "כן נשמח לקצת קצפת", יצרתי אצלו נחת ושלווה, הנה הוא יוכל לרמאות אותנו.
ואכן, כעבור 30 שניות הוגשו 3 כדורי גלידה, ככל הנראה של חברת שטראוס, בטעמים של ריבת חלב (שלא ביקשנו), וניל ווניל עוגיות. ומעל זה לא היה שום גנאש שוקולד, אלא רק מעט קצפת מספריי.
אין לי בעיה שהם לא יודעים להכין גנאש. מראש אפשר להוריד את המנה מהתפריט ולהגיש את הסופל'ה המוכן במיקרו.

מעניין מה היה קורה אם היינו מזמינים את הקראמבל תפוחים. מתוך האתר הרשמי

אולי השירות לאלה שלא משלמים בגרופון הוא יותר טוב (המלצרים הללו לא אנשים רעים ונראה שהם כן מתאמצים אבל לא יודעים איך, זה נראה שהליקויים שלהם נובעים מחפיפות בעיתיות. הם לא לומדים ולא מקבלים הנחיות טובות מהבוס שלהם, אין מי שיכוון אותם להיות מלצרים טובים), אם נשלם לא בגרופון אולי המנות שלהם יהיו טובות יותר, אולי אז כן יודעים איך להכין גנאש. אולי הרצפה הייתה נקייה אם היינו משלמים ללא גרופון, אולי המלצרים היו שוטפים ידיים ומנקים את הסכו"ם, כוסות, שולחנות ואת התפריטים. אני ממליץ לבעלי רשת מצדה שיעשה רפורמה אמיתית במסעדה הזו. אחרת אני לא רואה סיבה שיבקרו בה יותר מפעם אחת. אני לא היחיד שאומר את זה, באתר "REST" יש שלל ביקורות שליליות להחריד על המסעדה (בתוספת כמובן לביקורות ממומנות)

סה"כ
מנה ראשונה
פוקצ'ה עם מטבלי חמאה, פסטו ומעין רוטב עגבניות לא טביל.
עיקריות
חזה עוף בגריל (עם שרירים) + צ'יפס עם "הפתעות"
קבבוני טלה על בצק לא אפוי וללא רוטב + פירה לא מוכן ולא מתובל שעבר ככה'נ חימום במיקרו.
קינוח
גלידה לא נכונה בצירוף לקומבינה מלוכלכת.

לצערי הרב, זו המסעדה הכי גרועה שהייתי בה בשנים האחרונות. לפחות אני ואמא שלי ידענו לצחוק על זה.

שר עבור ירושלים

שלום לכולם ולפוסט הראשון שלי. למי שתהה, לבלוג אין נושא אחד. אני אכתוב על כל נושא שתופס אותי בבוקר. אני מעוניין לפתוח בסוגיית ירושלים,...


שלום לכולם ולפוסט הראשון שלי.
למי שתהה, לבלוג אין נושא אחד. אני אכתוב על כל נושא שתופס אותי בבוקר.

אני מעוניין לפתוח בסוגיית ירושלים, הפעם מזווית שונה.
לא ערבים ויהודים, לא דתיים חילוניים, לא הכותל מול אל-אקצא.

כפי שהבנתם מהכותרת, אני מבולבל.

מה פשר קיומו של המשרד לענייני ירושלים?
אני ניסתי לקרוא ולהבין לפי התקציב, השר הממונה, עיריית ירושלים ו"הרשות לפיתוח ירושלים" מה החלק של כל אחד בעוגה הלא כל כך מתוקה בתקופה האחרונה הקרויה ירושלים.

בואו נתחיל בחלק המשעמם של ההגדרות.
מה ההיסטוריה ותפקיד "משרד ירושלים ומורשת"?
בניגוד למה שרבים חושבים, המשרד לענייני ירושלים לא הוקם ע"י ביבי, אלא עוד בתחילת שנות ה-90 ע"י רה"מ דאז יצחק שמיר. 
המשרד לענייני ירושלים הוקם על פי החלטת הממשלה ה-24 מיום 18 בנובמבר 1990
המשך ציטוט מויקיפדיה-
המשרד הוקם במטרה לפעול למימוש חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל ולקדם בעיר עדיפויות מיוחדות לפיתוח בנושאי משק וכלכלה.‏‏‏[2] סמכויותיו כללו תיאום וקידום פעולות לפיתוח העיר, והוא היווה מטה לוועדת השרים לענייני ירושלים.‏‏‏[3] בחודש יולי 1991 סקר סגן השר את פעילות המשרד בפני הכנסת והציג את תוכניותיו העתידיות. בחוברת שהוצגה בפני חברי הכנסת שורטטו יעדים לעשור הבא ובהם: קליטת רבע מיליון תושבים, פיתוח תשתיות מגורים ותעסוקה, מינוף התעשייה והקמת גני תעשייה, וכן קידום התיירות בעיר 

עוד שורת מפתח מבחינתי-
המשרד עבד בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים 
תכף נבין בדיוק מה המטרה של הרשות לפיתוח ירושלים.

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת ורה"מ נתניהו
עד כה די הבנו מהי מטרת המשרד, לתכנן את העתיד של העיר ירושלים. לכאורה אני מסיק מכאן שתפקיד העירייה הוא למבצע את התקציב השוטף, לדאוג לפינוי אשפה ולשירותים עירוניים ותפקיד משרד ירושלים הוא לדאוג לכל ההיבטיים הממשלתיים (תיירות, תחבורה, שיטור וכו') של העיר ירושלים. אני לא אשקר, יש פה היגיון. עדיף שעירייה תדאג לשירות התושב מאשר לנושא התחבורה. אבל, בפועל, לא ניתן לנתק בין השניים מאחר ונושאים רבים נוגעים לחיי ולרווחת התושבים. עידוד התיירות לא נעשה ע"י גוף זר ולא קשור לעירייה והתיירות משפיעה על העסקים המקומיים הרי. התחבורה משפיעה על חיי היומיום וכל עירייה בישראל מקדמת מהלכים תחבורתיים, בסופו של דבר אם עירייה לא תתמוך בסלילת כביש בתחומה כנראה שהיא לא תקבל משאבים לבצע זאת.

אוקיי, אנחנו מבינים שמדובר במשרד עם מנגנון הגיוני איכשהו. הבסיס החוקתי שממנו הוא נוצר בעיני הוא שגוי, בשביל לסיים את חוק יסוד ירושלים בירת ישראל אני לא מוצא לנכון לפתוח משרד ממשלתי, אולי עמותה או רשות או מנגנון מצומצם יותר.

מי עומד בראש המשרד בממשלה הנוכחית? השר זאב אלקין, חבר הליכוד, יד ימינו של נתניהו, שחקן שחמט מקצועי וזכור בעיקר בתור "המצליף הראשי" בקואליציה. ייתכן והשר עשה רבות למען קידום ירושלים שאיננו מודעים לכך כי לא צברו את הפרסום המתאים או שלא היה צורך בזה. על פניו, השר לא יזם שום חקיקה הנוגעת לירושלים בשנה האחרונה (אם כי בעבר היו לו כמה הצעות).

השר זאב אלקין
נכון, ירושלים זה לא בדיוק נושא לחקיקה יומיומית. אבל נראה כי היה ניתן למבצע חקיקות המונחות לשולחן.
וכשיש משרד שלם רק על עיר אחת אתה מצפה שהרבה מהפערים והקשיים שחווה העיר הכל כך מורכבת הזו ידעו שובע. שילוב האוכלוסייה החרדית, שילוב הערבים, שיפור ביטחון הפנים בעיר, שיפור הדיור ועידוד זוגות צעירים לעבור לעיר. שלל נושאי ליבה שאין להם מענה ע"י משרד שאמון לבצע זאת רק במקום אחד ספציפי!

תקציב?
כשאני נכנס לאתר http://www.obudget.org/ שאמור להציג את התקציבים של המשרדים הממשלתיים בצורה נוחה ושקופה, דווקא התקציב של המשרד לענייני לירושלים לא נראה באופן גלוי.
אבל דבר מעניין אחר שמצאתי הוא התקציב שמקבלת עיריית ירושלים ממשרדי הממשלה .
אז עיריית ירושלים מקבלת תקציב מכל המשרדים הממשלתיים ולא רק מהמשרד שאחראי עליה. מסתבר שהוא לא אחראי אפילו לקמב"צ את התקציב שלה. אבל הוא העביר לה לפחות תקציב עבור-מתן שירותי כיבוי והצלה בטקס הדלקת המשואות ובעצרת הממלכתית לציון יום איחוד ירושלים וזיכרון לנופלים.
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, טען בריאיון לפני מינוי השר אלקין שקיום המשרד הינו בזבוז כספי.
ולא לשכוח שגם בממשלת נתניהו הקודמת ידע המשרד בזבוזים מיותרים (אז עמד בראשו בנט) ועם טענות למינויים פוליטיים (מנכ"ל המשרד איש ימין המתגורר בשכונת סילוואן בירושלים)
מדפדוף בתקציב משרד ראש הממשלה (שם היה המשרד לענייני ירושלים עד לא מזמן) נראה כי התקציב של המשרד עומד בסביבות ה-50 מיליון שקלים!
50 מיליון שקל נחשב לסכום נמוך כשמדובר בתקציב המדינה, מזיזים סכומים שכאלה וכפולותיהם בלי להניד עפעף. כשמדובר על תקציב עירייה, 50 מיליון שקל הוא מאוד מורגש וממוקד לצרכי העיר. גם בעיר גדולה כמו ירושלים.

ועכשיו לכוכבת הנוספת.
הרשות לפיתוח ירושלים!
ויקיפדיה-
הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) הינה תאגיד סטטוטורי העוסק בקידום פרויקטים לפיתוח ירושלים, ביצור מעמדה כעיר בירה, עידוד יזמות והרחבת היצע התעסוקה ומגוון תוכניות להשכלה גבוהה בעיר. בין תפקידיה של הרשות: ליזום, לתכנן ולעודד פעולות לפיתוח הכלכלי של ירושלים; לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים העושים לפיתוח ירושלים; לייעץ ולספק מידע הקשור ליוזמות, לתוכניות ולמפעלים כלכליים בירושלים. התקציב למרבית פעילות הרשות לפיתוח ירושלים מגיע ישירות מממשלת ישראל.
אני לא בטוח איך להגיב לזה. נראה שיצרו רשות שלמה שעוסקת בלתת תקציבים לירושלים בכל מיני תחומים ופרויקטיים חברתיים. אולי אני האזרח הפשוט לא מבין את ההיגיון ביצירת רשות שבה חברים עשרות חברים ומנהלה (יש לציין שהיו"ר לא מקבל שכר) שצריך לתקצב במקום להעביר את הכסף לעיריית ירושלים. העירייה מסוגלת להשקיע בקידום החינוך, פיתוח התיירות, אטרקציות, מיזמים וכו'. התקציב היחיד שאני מוצא לנכון להשקיע לגוף חיצוני הינו תקציב לפיתוח מחקרי-תרבותי-רוחני של העיר, קירוב לבבות בין מגזרי העיר, קידום מדע וסטארטאפים וכו'. מכיוון שהנושאים הללו לא נוגעים לעירייה ואמור להיות מקצועי בעיקרו, הגיוני שינוהל בידי גורמים חיצוניים ויתוקצב במיוחד עבור מטרות אלה.
גם סביב הרשות נרשמו מאבקים פוליטיים.

ממה שאני מצליח להבין, יש לפחות 3 גופים שעוסקים בתקציב העיר - משרד ירושלים, הרשות לירושלים, עיריית ירושלים ואולי מידי פעם גם משרד ראש הממשלה. גופים רבים שעולים מהם ריחות פוליטיים ושאינם דווקא כדאיים כלכלית לעיר.
וכשיש מאבקים בין ראש העיר לגופים הללו, מתחילה בעיה חמורה אף יותר. מדובר בהתנגשות בלתי נמנעת.